עידן דוברת 
(פורסם ב 14.1.2005 בעיתון ידיעות אחרונות - מתוך כתבה של 7 עמודים)

עובדות ומספרים:

מספר שעות עבודה של מורה בבית ספר יסודי:

קנדה 43: שבדיה 40: אנגליה 39: אוסטרליה 38: הולנד 34: ישראל 30:

הגיל של המורים בישראל

13,341 מורים בגיל 20-29

34,735 מורים בגיל 30-39

30,078 מורים בגיל 40-49

27,716 מורים בגיל 50-59

3,088 מורים בגיל 60-65

1,092 מורים מעל גיל 65

כמה כסף מרוויחים מורים בשנה (באלפי דולרים)

אנגליה 35,800: קנדה 34,700: אוסטרליה 27,300: הולנד 26,300: שבדיה 26,000: ישראל 14,100

כמה כסף עולה למדינה ללמד תלמיד בשנה (באלפי דולרים)

דנמרק 6.7: נורבגיה 5.6: יפן 5.2: ישראל 4.2: ספרד 3.6: הודו 0.3: (ממוצע עולמי 4.1)

יש דברים בנתונים האלה שאני לא מבינה:

בישראל המורים מרוויחים מעט מאוד כסף - אז למה בישראל עולה כל כך יקר ללמד תלמיד?

אם מישהו יודע את התשובה אשמח לקבל הסבר בתגובות של הפוסט.

מה הם אומרים על דו"ח דוברת

ד"ר דן בן דוד (כלכלן באוניברסיטת תל-אביב):

 "...מה שקורה היום זה אבסורד: יש מורים שנותנים הרבה מעבר למה שהם צריכים ועובדים בשעות הפנאי. יש את הצד השני, המורים שרוכבים על חשבון אלה שעובדים – ברגע שנשמע הצלצול, העט נופל ובזה נגמר הסיפור. את המורים שמשקיעים את כל נפשם בעבודה אף אחד לא מתגמל.

המלצה חשובה נוספת היא שכל מורה חייב להשיג תואר –  במתמטיקה, באנגלית או בתחום אחר. אתה חייב להתמקצע קודם במה שאתה הולך ללמד, ואז שני דברים טובים קורים: המורה מכיר את החומר והוא לא חייב ללכת למערכת החינוך. אם אתה רוצה שהוא ילך למערכת אתה חייב לשלם לו.

אם המהפכה הזו תצליח, התלמידים יקבלו חינוך בסיסי הרבה יותר טוב ומאגר האנשים שיש להם כישורים מתאימים לשוק העבודה המודרני יגדל. המצב היום הוא הפוך: שיעור הצמיחה שלנו הולך ומתרחק, אם הדו"ח יצליח אז הוא בעצם יציל את המדינה."

פרופ' ויקטור לביא (מומחה לכלכלה מהאוניברסיטה העברית וחבר ועדת דברת):

"קיימת הבנה שאחת המכשלות במערכת החינוך היא הרמה הנמוכה של המורה בישראל. איכות האנשים שמגיעים להוראה, רמת ההכשרה שלהם והמוטיבציה ירודות.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא שההכשרה הבסיסית של המורים אינה ראויה מספיק. אם מסתכלים על מה שקורה במערכות חינוך בעולם, רואים שהמורים שם הרבה יותר משכילים ואוחזים בתואר ואפילו בשניים. בישראל לעומת זאת, מי שמגיע למקצוע ההוראה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הוא החלק החלש של בוגרי המערכת התיכונית. הייתי אומר בהחלט שהמורים של היום הם התלמידים היותר חלשים שסיימו תיכון. אפילו ציון הפסיכומטרי אותו הם מתבקשים להשיג על מנת ללמוד במכללה לחינוך הוא בן 400 ל 450 בלבד. לשם השואה, בחוג לכלכלה שבו אני מלמד ציון הקבלה הוא מעל 660. אנחנו רוצים שהמורים יהיו מתוך פלח יותר מצטיין מבין בוגרי התיכון. לכן המלצנו לשנות את ההכשרה של המורים, עד כדי ביטול תואר בוגר חינוך. הומלץ גם להעלות את רף הקבלה לתוכנית של תעודת הוראה.

השאלה השנייה ששאלנו היא איך גורמים לאנשים היותר מוכשרים להגיע להוראה. עד כה, חלק גדול מאלה שבחרו בהוראה הוא נשים. שהשיקול שהנחה אותן היה מספר שעות העבודה המועט. אנחנו רוצים שהרצון להיות מורה לא יהיה על בסיס שיקולי נוחות".

יעקב הכט מייסד בית הספר הדמוקרטי בחדרה

"להערכתי האנשים האיכותיים לא יגיעו באמצעות העלאת השכר, כי הוא עדיין יהיה נמוך בהשוואה ליתר המקצועות במשק. רק אם תוכל להגשים את המאוויים של העובדים, תוכל למשוך אותם אליך. כדי להביא אנשים איכותיים כמו בבית הספר הדמוקרטי, למשל, אמרנו להם שיש להם חופש פדגוגי להראות את היצירתיות שלהם במערכת החינוך. אנחנו לא משלמים להם יותר מאשר במערכת עצמה, נהפוך הוא – יש לנו הרבה אנשים שעובדים בהתנדבות. אנחנו משלמים להם בחופש הפדגוגי".

חוקים וכללי התנהגות של מורים, תלמידים והורים
(מתוך האתר של הסתדרות המורים בישראל)

שיעורים פרטיים

עובד הוראה אינו רשאי לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים בבית הספר בו הוא מלמד.
ביישוב שבו קיים בית-ספר אחד בלבד, רשאי המורה לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים באותו בית-ספר באישור המפקח. עובד הוראה רשאי להורות בשכר קבוצות מאורגנות מטעם בית הספר באישור המפקח.

עישון במוסדות חינוך

חל איסור לעשן בכל שטח בית הספר, לרבות חדר המורים והחצר, למעט אזור או אזורים מיוחדים שיוקצו לכך.
אם יש מורים מעשנים בבית הספר, אפשר לייעד עבורם "פינת עישון", החייבת להיות מאווררת היטב.
חל איסור מוחלט על עישון תלמידים בין כתלי בית הספר (גם לא בפינות המיוחדות למעשנים) (נו/3).
חל איסור מוחלט לעשן בשטח גן הילדים, הן על הצוות והן על המבקרים.
ניתן להקצות בגן פינה לעישון, שאין בה נוכחות ילדים (סא/5 א').

הגנה משפטית

כל עובדי ההוראה מבוטחים בחברת הביטוח "ענבל" מפני תביעות בגין עבירות פליליות, שיסוד מיסודותיה של העבירה הוא מעשה רשלנות, בגין מעשה או מחדל כלשהו, שנעשה תוך כדי מילוי תפקידו ולשם מילוי תפקידו בין כתלי המוסד ומחוצה לו. חברת "ענבל" תעמיד להגנת עובד ההוראה הנתבע עורך דין מתוך רשימת עורכי הדין שברשותה. בכל מקרה של הגשת תביעה פלילית נגד עובד ההוראה, יש לפנות ליועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות, רח' שבטי ישראל 34, ירושלים, מיקוד 91911.

טיפול בתופעות של אלימות והפרת משמעת

מאפייני תלמידים המגלים סימנים מוקדמים העלולים לנבא התנהגות אלימה:
* התלמידים ממעטים בקשירת קשרים חברתיים.
* התלמידים מגלים חוסר סבלנות וקוצר רוח בעת הישיבה בכיתה או בשיחה.
* התלמידים סובלים מבדידות חברתית (אי קבלה, דחייה, חרם וכד').
* התלמידים חווים רגשות של דחייה ממבוגרים משמעותיים ומקבוצת הגיל שלהם.
* התלמידים היו בעצמם קרבנות לאלימות או להתעללות פיזית, מינית ורגשית (במשפחה ומחוצה לה).
* התלמידים מביעים לעתים קרובות תחושות שנטפלים אליהם ומאשימים אותם אשמת שווא.
* התלמידים מגלים חוסר עניין והתמצאות בלימודים, ומובחנת אצלם ירידה משמעותית בלימודים.
* התלמידים מביעים ביטויי אלימות בכתיבה ובציור.
* בעבר התגלו אצל התלמידים בעיות משמעת חמורות או התנהגות אלימה חמורה.
* התלמידים מגלים חוסר סובלנות לשונות תרבותית, ומחזיקים בעמדות קיצוניות לגבי קבוצות שונות באוכלוסיית בית הספר.
* התלמידים משתמשים שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול.
* התלמידים משתייכים או מתחברים לחברים אחרים בכנופיות.

* התלמידים נמצאו מתעללים בבעלי חיים.
* התלמידים מביעים לעתים קרובות כעס בלתי נשלט, בעוצמה רבה, שאיננו בהלימה לאירוע.
* התלמידים מגלים דפוס חוזר של מעורבות בקטטות ובהצקות.
* התלמידים היו שותפים בהשחתת רכוש המורה.
* נמצאו ברשות התלמידים כלי נשק.
* התלמידים איימו על ילדים אחרים שיפגעו בהם באלימות קטלנית.
* התלמידים פוגעים בעצמם או מאיימים בהתאבדות.
* התלמידים מציגים תוכנית מפורטת (זמן, מקום, שיטה) לפגוע או להרוג אחרים, במיוחד כאשר יש להם היסטוריה של התנהגות תוקפנית או אם הם ניסו לממש את איומיהם בעבר.
* התלמידים נושאים כלי נשק ומאיימים להשתמש בו.
תשעת המאפיינים האחרונים מנבאים, בסבירות גבוהה יותר, שעלולה להתרחש התנהגות אלימה של התלמיד כלפי עצמו או כלפי אחרים.

התערבות חירום בעת גילוי סימנים מוקדמים להתנהגות אלימה:
כאשר נתקלים באחד מתשעת הסימנים שהובאו לעיל יש לנקוט אמצעי בטיחות ולהודיע מיד להנהלת המוסד החינוכי, לגורמים הטיפוליים בתוך בית הספר ולהורים, ולגבי שני הסימנים האחרונים יש לדווח לגורמים משטרתיים ולגורמים טיפוליים חיצוניים כגון שירותי בריאות הנפש, שירותי רווחה וכד'.

דרכי תגובה לאלימות - הרתעה וענישה

דרכי תגובה בסמכות המורה בכיתה
1. שיחת הבהרה
2. נזיפה בעל-פה
3. אזהרה בעל-פה
4. הזמנת ההורים לשיחה
5. אזהרה במכתב להורים
6. הוצאת התלמיד לרישום והחזרתו לכיתה
7. במקרים חמורים - הרחקת התלמיד בתחום בית הספר עד תום השיעור עם דיווח מיידי למחנך הכיתה ובהעדרו לרכז השכבה.
8. הטלת חובה חינוכית במסגרת בית הספר הקשורה לאירוע לתקופה קצובה אך לא יותר משבועיים, באישור המנהל, נוסף לנוכחותו של התלמיד בכל השיעורים.
9. הרחקת התלמיד לכמה שיעורים בתחום המוסד החינוכי.
10. הרחקת התלמיד ליום לימודים שלם על-ידי מחנך הכיתה, באישור המנהל או מי שהוסמך על ידו (יש להקפיד על יידוע ההורים לפני ביצוע ההרחקה).
11. במקרים שנגרם נזק של רכוש על-ידי תלמיד - פעילות חינוכית של תיקון הנזק על-ידי התלמיד (מותרת פנייה להורים בבקשה לפיצוי על הנזק).

דרכי תגובה שאסור לנקוט
1. עונשי גוף.
2. רישום נזיפה ביומן הכיתה.
3. הפחתת ציון במקצוע לימודים בשל התנהגות אלימה, להבדיל מציון בהתנהגות שאותו אפשר ואף צריך להפחית.
4. העברה זמנית לכיתה נמוכה או לכיתה מקבילה.
5. שימוש בענישה משפילה.

4. הרחקה כאמצעי להענשה ולמניעת אלימות
4.1 קודם נקיטת העמדה לגבי הרחקה לכמה ימים יש לנקוט את הצעדים הבאים:
א. המורה ישוחח עם התלמיד ועם הוריו.
ב. היועץ החינוכי ישוחח עם התלמיד, עם הוריו, עם המחנך ועם המורה הרלוונטי.
ג. תינתן אזהרה בעל-פה.
ד. תינתן נזיפה בעל-פה.
ה. תינתן אזהרה בכתב שתועבר להורה.
4.2 תהליך הענישה
א. יינתן לתלמיד הסבר כדי שיבין את סיבת העונש.
ב. יש להבטיח שההענשה לא תיתפס כשרירותית.
ג. לאורך כל תהליך הענשה יש לשמור על כבודו של התלמיד.
ד. התלמיד יוכל להציג את גרסתו לאירוע, ועל המאזין להתייחס לדבריו.
ה. העונש יהיה מותאם בחומרתו לעבירה.
ו. בכל מוסד חינוכי ייקבעו כללי התנהגות נאותים. כללים אלו יפורסמו ברבים (כולל הוראות חוק זכויות התלמיד) באופן שכל תלמיד והוריו יכירו אותם מראש.
ז. כל תהליך הענישה (הרחקת התלמיד) חייב להיות מתועד, ובכלל זה התאריך, תיאור האירוע ודרך הטיפול.

4.4 הרחקת תלמיד מהכיתה
א. הרחקה משיעור אחד עד תומו על-ידי המורה תתועד על פי נהלי בית הספר. הרחקה ליותר משיעור אחד תועבר לידיעת המחנך.
ב. בבית הספר היסודי בלבד אפשר להעביר תלמיד לכיתה אחרת במוסד, ליום לימודים או לתקופה קצובה, באישור המנהל (אפשר להעביר תלמיד רק לכיתה השייכת לשכבת גיל גבוהה יותר).
ג. תלמיד לא יורחק ליותר מ-10 ימים מצטברים במשך השנה, ובעל-יסודי לא יורחק ליותר מ-14 ימים מצטברים.
ד. הרחקת תלמיד משני ימי לימוד ומעלה תיעשה באישור המנהל או מי שהוסמך על ידו - לאחר התייעצות עם מחנך הכיתה, עם מוריה ועם היועץ. יש ליידע על ההרחקה גם את המפקח.
ה. הרחקה ל-10 ימים תיעשה באישור המפקח.
ו. כאשר יש בעיה מתמשכת, יש לפעול בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע סא/4(ג) סעיף 2.1-3, "יצירת אקלים בטוח וצימצום באלימות במוסדות החינוך".
4.5 העברה קבועה מכיתה לכיתה תיעשה בהחלטת המועצה הפדגוגית ותקבל את אישור המפקח.

5. הטיפול בתלמיד בעת הרחקה
5.1 אם התלמיד הושעה מעבר לשיעור בודד, בית הספר אחראי להביא את הדבר לידיעת ההורים.
5.2 תלמיד שהורחק מהכיתה יועסק בין כותלי בית הספר לפי סידורים שייקבעו על-ידי הנהלת בית הספר (בכפיפות ל-4.3 לעיל).
5.3 התלמיד יחוייב להשלים את ידיעותיו בחומר הלימודים שנלמד בכיתה במשך ההרחקה.

נוהל הטיפול באירועים המחייבים הפנייה למשטרה

להלן מקרים שבהם יש חובת דיווח למשטרה או לפקיד הסעד על פי החוק:
א. גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת החינוכית (רק במקרים ה', ו', ז' ו-ח' המפורטים להלן).
ב. עבירת מין בקטין במסגרת החינוכית (ראה במקרה ט' להלן).
ג. התעללות בקטין בבית הספר.

אי דיווח על עברות אלו הוא עברה שעונשה מאסר עד שישה חודשים.

להלן מקרים נוספים שמנהל בית הספר או הגננת חייבים לדווח עליהם בעת התרחשותם או מיד אחריה.

לגבי תלמידים מעל גיל 12 הדיווח יהיה למשטרה, ולגבי תלמיד מתחת לגיל 12, שאין עליו אחריות פלילית, או לגבי תלמיד בעל צרכים מיוחדים, שאין עליו אחריות פלילית, הדיווח יהיה או למשטרה או לפקיד הסעד, לפי שיקול דעת המנהל ותוך בחינת השאלה אם התלמיד נמצא בסיכון:
א. השגת גבול על-ידי זרים, נערים ומבוגרים, שלא מאוכלוסיית בית הספר. או השגת גבול של הורים באופן המפריע לפעילות החינוכית השוטפת של המוסד החינוכי.
ב. פעולות של סחיטת "דמי חסות", בין אם הדבר נעשה מחוץ לשטח בית הספר או בתוכו.
ג. עברות חמורות כגון פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה.
ד. נשיאת מכשירים מסוכנים (אולרים, אגרופנים, סכיני גילוח, חומרי הצתה וכו') וסירוב למסרם להנהלת בית הספר.
ה. מעשי אלימות או השחתת רכוש הנעשים תוך שימוש במכשירים ובחומרים מסוכנים.
ו. תקיפה גופנית שבה תלמידים או אנשי צוות נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם.
ז. אלימות הנעשית בהשפעת סמים ואלכוהול.
ח. אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע, או חשש לאלימות כזאת, בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות של תלמידים ושל זרים.
ט. פגיעה על רקע מיני בתלמיד או בתלמידה של בית הספר.

אלימות הורים
במקרה של אלימות הורים:
א. יש לנסות להרגיע את האווירה ולאפשר פגישה מוקדמת ככל האפשר עם המחנך, עם הפסיכולוג, עם היועץ, עם המפקח ועם המנהל, בהתאם לבקשת ההורה ובהתאם לצרכים.
ב. יש לדאוג שהשיחה תתקיים באווירה עניינית.
ג. מומלץ להדריך מורים לגבי דרכים לניהול דיאלוג עם ההורים.
ד. אין להעניש ילד בגלל התנהגות לא נאותה של הוריו.
ה. בכל מקרה שההורה תוקף או מאיים לתקוף תלמידים או חברי צוות תוגש נגדו תלונה למשטרה כחוק.
ו. במקרים חריגים במיוחד קיימים בחוק העונשין סעיפים הרואים כעברה העלבת עובד ציבור והפרעה לעובד ציבור

את כל הזכויות והחובות של המורים תוכלו לקרוא באתר הסתדרות המורים בישראל